#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לה. א 'מעשה בזכר של רחלים וכו' ראהו קסדור וכו' אא&quot;כ היה בו מום וכו' פעם אחת היו התינוקות משחקין וכו.' למה נצרכו שני הסיפורים?<p dir=""rtl"">ומה היה הדין אם היו אומרים לא אלא אם כן נעשה בו מום? </p>"	"גוי החידוש שלא חישינן דלמא אתי לאחלופי בישראל גדול, ובקטן החידוש שלא חישינן דלמא אתי למיסרך.<p dir=""rtl"">רב חסדא בשם רב קטינא אמר דוקא אם אמרו 'אא&quot;כ היה בו מום' אבל אמרו 'אא&quot;כ נעשה בו מום' כמו שאמרו לו תעשה בו מום ואסור, ורבא אמר כיון דמימילא לא שנא.</p>"	בכורות לה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה. ג היה בכור רדפו ובעטו ועשה בו מום האם ישחט עליו (בשעת רדיפה ולאחר רדיפה)?	"בשעת רדיפה - ודאי יכול לשחוט עליו.<p dir=""rtl"">לאחר רדיפה - לל&quot;ק דרב פפא אסור, לל&quot;ב מותר, צעריה הוא דמדכר. </p>"	בכורות לה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לה. ד האם מותר לגרום מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם?<p dir=""rtl"">[אם מותר, היכן עושה המום בגדי ובכבש?]</p>"	"א&quot;ר יהודה שמותר (מבואר בתמורה כד: דרק בזמן הזה).<p dir=""rtl"">אמר רבא: גדי - באוזניו, כבש - א&quot;ד בשפתים ולא באזנים וא&quot;ד שאפשר גם באוזנים דאמרינן שיצא דרך צדדיו. </p>"	בכורות לה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לה. ה האם רועים כהנים ורועים ישראלים נאמנים על הבכור (4), ומה הטעם?<p dir=""rtl"">(מה הביאור במשנה 'כל המומין הראויין לבא בידי אדם רועי ישראל נאמנין רועים כהנים אינן נאמנין' האם רועים שהם כהנים או רועים של כהנים?)</p>"	"נחלקו ר' יוחנן ור' אלעזר, חד אמר שפ' רועים ישראלים שהרועה ישראלי אפ' בצאן של כהן ורועים כהנים להיפך, דעת ת&quot;ק שישראלים נאמנים ללגימא לא חישינן וכהנים אין נאמנים שאומר אולי יתן לו הבכור שהוא רועה שלו ואם הוא גם כהן חישינן לגומלין, רשב&quot;ג סובר שאין חוששים אלא בכהן לעצמו ולא ברועה, ור&quot;מ אומר כל החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו הינו כת&quot;ק אלא שסובר שכהן גם לא נאמן להעיד לעלמא.<p dir=""rtl"">חד אמר שפ' רועים כהנים זה של כהנים ואפ' הם ישראלים וכן להיפך, ת&quot;ק סבר שחוששים ללגימא אבל רועה כהן בשל ישראל אומר שיתן לצורבא מרבנן וכהן לכהן ודאי שחוששים לגומלין וללגימא, ורשב&quot;ג סובר שרק על של עצמו אינו נאמן, ור&quot;מ אומר שכהן על של כהן אינו נאמן שחשוד אינו מעיד אבל ישראל בשל כהן נאמן.</p>"	בכורות לה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה: ב מי נאמן להעיד על מום בבכור ביד כהן (4) וכיצד הלכה?	"ר&quot;מ במתניתין (לשיטה אחת): פוסל כהן להעיד לעולם. <p dir=""rtl"">ר' יהושע בן קפוסאי אומר: צריכים שנים מהשוק (ודוקא כהנים אבל ישראל מספיק אחד).</p><p dir=""rtl"">ר' יוסי אומר: אפ' עשרה והם בני ביתו אינם מעידים {אבל אחד ואינו בן ביתו מעיד ואפ' כהן}.</p><p dir=""rtl"">רשב&quot;ג: מתיר אפ' בנו ובתו. </p><p dir=""rtl"">ר&quot;נ פסק כרשב&quot;ג ורבא כר' יוסי, והלכתא כרשב&quot;ג אבל אשתו כגופו ואינה נאמנת.</p>"	בכורות לה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה: ג בכור ביד ישראל מי נאמן להעיד שנפל בו מום?	"רב חסדא אמר רב קטינא צריך שנים מן השוק להעיד עליו כדעת ר' יהושע בן קפוסאי, ותלוי במחלוקת התנאים בבכור ביד כהן.<p dir=""rtl"">ר&quot;נ אמר שבעלים מעידים עליו לכו&quot;ע דישראל לא חשודים על הבכור, דאם לא, לר' מאיר כיצד מותר ספק בכור שנמצא ביד ישראל (דס&quot;ל כל החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו אפ' לעלמא).</p>"	בכורות לה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה: ד לר&quot;מ הסובר שכהנים חשודים להטיל מום בבכור ולכן אין מעידים ודנים כיצד דנים בשאר דינים הרי סובר החשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה?	לא אמר ר&quot;מ חשוד לדבר אחד אלא היכן שהוחזק שעובד על דבר אחד אבל חששא בעלמא אינו נפסל לכל התורה.	בכורות לה:		
